דמיון מודרך

דמיון מודרך הינו כלי המאפשר רגיעה, ויסות, הנאה וגילוי. הוא יכול להיות אקטיבי (שאילת שאלות במהלך ההנחיה) או פאסיבי. זה סוג של "שריר" שאפשר לפתח.

מתאים למבוגרים ולילדים. מומלץ מאוד להתנסות לאורך זמן בכדי שבעת המצוקה אפשר יהיה להקל אותה באמצעות הדמיון.

ילדים אשר מרגישים לא בנוח לעצום עניים יכולים להתמקד בנקודה אחת ולהאזין להנחיה.

כדאי להתחיל בדמיון מודרך קצר ובהדרגה  להוסיף זמן.

בירור פרטים לפני הדמיון המודרך: לפני שאני מתחילה לעשות דמיון מודרך אני מקפידה לברר פרטים והעדפות- הסיבה לכך היא שמדיטציית ודמיון המודרך מכניסה אדם לעולמו הפנימי. חשוב שההנחיה תהיה מותאמת לצרכי האדם. לפני שאני מתחילה בהנחיה אני מבררת פרטים על העדפותיו של מי שאני מנחה, לא אוביל אותו למקום שחביב עלי מבלי לברר אם עבורו זה מקום מרגיע ונוח (בכדי למנוע תגובה לא נעימה ממקום בו חווה לא נעימה או טראומטית).

מן הפרטים שאספתי אבנה את ההנחיה

דוגמא למקומות: חורש, חוף ים, הר, דשא,  בחדר שלך, בבריכה....

נוכל לברר תוך כדי בשאלות פרטים נוספים כמו – האם יש אתך משהוא? מה מזג האוויר, האם יש ריח ספציפי...

הפעלת החושים מאפשרת את העצמת החוויה.

שלבי דמיון מודרך –

הרגעת הגוף- בשלב זה נתמקד בישיבה נוחה, ננחה לקחת נשמיה עמוקה וארוכה מן האף ונשיפה ארוכה ואיטית מן הפה (אפשר לדמות זאת להרחת פרח ונשיפה על נר). נחזור על כך שלוש פעמים ואז נעבור לנשימה בקצב רגיל תוך תזכורת מידי פעם להמשיך לנשום. נסרוק את הגוף מלמעלה למטה ונציין "המצח רפוי ורגוע", העניים, הלחיים, השפתיים....

כניסה לעולם הדמיון הנחייה למקום הבטוח (לפי העקרונות שתוארו), בשלב זה ניתן להרחיב את הדמיון ולהכניס אלמנטים שיסייעו למונחה ( ילד או מבוגר) באופן ספציפי.

חזרה למציאות הדרגתית: להניעה את האצבעות באיטיות, למתוח ידיים ורגליים ובאיטיות לחזיר את תשומת הלב לגוף ולכאן ועכשיו. . להניח ברכות כפות ידיים על העניים ולאט לאט לפתוח עניים.